כולם אוהבים טראצו

“כולם” אוהבים טראצו .  היום…

אני משוכנעת שבעבר, לפחות בתרבות הישראלית של הקמת המדינה, רוב האנשים לא ייחסו כזאת חשיבות לטראצו , לבלטה הישראלית המוכרת.
במדינתנו המתהווה וצומחת, כשמוצרי מדף כמו “גרניט פורצלן” , אריחי בטון תלת ממדיים, ציפוי “מיקרו טופינג” של בטון ,
פרקט מעץ מלא ועוד חומרים שלא היו קרובים לשוק המקומי בארץ, המציאות הייתה קצת שונה,  ויש לי תחושה שבמצב ההישרדותי שהיה אף אחד לא התווכח עם המציאות הקיימת, וגם לא עם שוק החומרים הקיימים.

זה מה יש !

דוגמה מעניינת לבלטות המוכרות שלנו,  מצאתי דווקא באוסטרליה הרחוקה.
חלל תעשייתי ישן שהוסב לחלל תצוגה לתערוכות מתחלפות.
במשרד האדריכלים  – FOLK Architects – בחרו לייצר דו שיח בין החלל הישן לבין מעמדי נירוסטה חדשים שמעצימים את החלל הישן ומספרים את הסיפור שלו מזווית חדשה ודרך חומר עכשווי ומודרני .
אריחי הרצפה הן בלטות טראצו שנשארו כפי שהן, בלי ניסיון לשכנע אותן להיות עכשוויות .

Photo-Peter Bennett

מוצר הטראצו הכי ישראלי שאנחנו מכירים זאת ה”בלטה” שלנו  – BALATA
שלרוב הופיעה בבתים,דירות ועוד ,בגודל של 20X20 או 30X30  ס”מ , היא מוצר שמבוסס על תערובת בטון שמעורבבת עם  אגרגטים (אבנים בגדלים משתנים) בגוונים שונים, בעיקר סביב השחור/לבן/חום ולפעמים קצת אדמדם.

הכי פאאשוט – מבטאים במלרע – שזה בעצם ניב ירושלמי כלשהוא .

דוגמה נפלאה נוספת לבלטות עם טקסטורה “עצבנית”  של אבנים בגוונים וגדלים בולטים במיוחד קיימת בחלל תעשייתי ישן שהוסב לחלל תערוכה זמני, בעת תערוכת תאורה שנערכת בונציה המרהיבה .קיר לבני בריקים ולא בגוונים בהירים, אפורים ,או  גוונים אחרים שמנסים לשבור  את הגוון השולט ברצפת הטראצו.
לדעתי בסיסי, אמיץ ומעניין מאין כמוהו.

את יציקות הטראצו פגשנו בעיקר בחדרי מדרגות, מעקות, “קופינג” , ספי חלונות ועוד, וזאת כבר הייתה עבודה ידנית עם הרבה נשמה,של בעלי מלאכה מקומיים שעבדו עם הנשמה ועם הרבה סבלנות, כיוון  שפעם לזמן הייתה משמעות לגמרי אחרת.

דוגמה מרשימה ליציקת טראצו שאני מחבבת במיוחד , קיימת בחלל התצוגה המחודש של חברת Hermes  בפריז.
מבנה  היסטורי ששימש כברכת שחיה ציבורית לפני הרבה מאוד שנים , הוסב בחכמה רבה לחלל תצוגה חדש המשלב בין עוצמות המבנה ההיסטורי ושימור הטראצו, המעקות ואריחי הפסיפס השונים, לבין חללי תצוגה משניים , מעץ שנחתך בשיטת טכנולוגיה עכשווית של CNC.
על העיצוב והתכנון אחראי מעצב הבית של חברת “הרמס” – Denis Montel

לשמחתי ביקרתי בחלל התצוגה לפני מספר שנים בעת ביקורי בתערוכת העיצוב בפריז  Maison&object
וחווית הביקור שלי התמקדה דווקא ביכולת השימור המדהימה של הצרפתים ,למול תעוזת המעצב לשלב פרטים חדשים של חומרים שלא שייכים לסיפור הקודם של המקום, בשילוב חדשנות בטכנולוגיה .

 

בעידן העכשווי, כשהשוק שופע בכל טוב חומרים מכל הסוגים,נותר לנו רק להתרפק על מה שהיה ולפעמים להתאמץ ולחדש את הישן,  כיוון שגם המושג שימור השתנה מהקצה לקצה בשני העשורים האחרונים וזה ממש לא “פוליטקלי קורקט” לא  לרצות לחדש, לשמר ולהתרפק על הישן.

מושגים חדשים בעיצוב שנולדו מתוך רצון לשמר ולשמור על הקיים, שמירה על  הכדור עליו אנו חיים, וניסיון להיפטר מכמויות פסולת, מובילים מעצבים ויוצרים להתמודד עם סוגיות אלה .

דוגמה מקסימה שפגשתי “ברשת” היא של סטודיו לעיצוב  בזנזיבר שנקרא bottle-up , שבוחר להתמודד עם פסולת של בקבוקי זכוכית . בזנזיבר ,נושא המחזור עוד פחות מפותח, אפילו  ביחס למדינת ישראל.

הסטודיו בוחר לייצר פרטים שימושיים יומיומיים , בשיטת יישום מסורתית של טראצו המעורבב עם שברי זכוכיות .

עיצוב – bottle-up

חיבורים בין חומרים שגרמו לי להתאהב בספסל

והירוק הזה,של שאריות הזכוכית על רקע לבן – מנחם אותי …

עיצוב -bottle up

 

ולסיום , אני רוצה לשתף אתכם בפרויקט עיצוב מקסים שמצאתי “ברשת” ,שכל כולו עצמתי בזכות יישומי יציקת הטראצו בצורות משתנות, טקסטורות גסות , ושילוב עם אבן טבעית ולוחות שיש מטריפים.

חלל התצוגה שייך לבעלי חברת אבן איטלקית בשם  casa salvatori  שהחליט ליצור דירת אירוח ומפגש עבור לקוחות חשובים במיוחד ,במתחם חללי התצוגה המרשימים שלו.

על העיצוב המטריף אחראית מעצבת הפנים elisa ossino, ותראו איך היא מצליחה ליצור סיפור חדש  עם יציקת הטראצו.

 

 

בקורס שלי , קורס ספריית החומרים של שרון  , אני מלמדת מעצבים ואדריכלים את שיטות היישום השונות בשטח וכיצד ניתן להגיע לתוצרים מופלאים בחומר שהוא אינסופי.

מוזמנים  להעשיר את הידע שלכם כדי להיות מסוגלים להגיע לתוצאות כאלה לפחות, כמו הדוגמאות בפוסט , אם לא  הרבה יותר .

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Related Posts

השארת תגובה