שמתי לב שהרבה אנשי מקצוע בתחום נרתעים מהמילה “קונספט”.
לפעמים היא נשמעת גדולה מדי, מופשטת מדי, או כזאת ששייכת רק לפרזנטציות יפות.
בפועל, דווקא השלב הזה, השלב הראשוני, הרעיוני והפתוח, הוא אחד השלבים החשובים ביותר בתהליך התכנון.
זה השלב שבו לא ממהרים לבחור חומרים, לפתוח פינטרסט, למצוא “קיר כוח” או להתאהב באריח, בטיח, באבן, ברשת מתכת או בגוון מסוים.
זה השלב שבו נולדת הזהות של הפרויקט, לא רק הסגנון שלו.
זה רגע קצרצר וקסום שבו אנחנו חוזרים לחשוב כמו יוצרות ויוצרים, לפני שאנחנו הופכים למפיקים, מנהלי פרויקט, פותרי בעיות, מתאמי ספקים ומכבי שריפות.
כאן נבנה עמוד השדרה של הפרויקט.
בתמונה: סניף Aesop בסאו פאולו בעיצוב Campana Studio: דוגמה לחלל שבו מוטיב צורני אחד הופך
למערכת חומרית שלמה.
איך מתחילים לבנות קונספט?
קונספט טוב הוא לא סיסמה, הוא כלי עבודה.
הוא עוזר לנו לאסוף רעיונות, לסנן אפשרויות, לקבל החלטות, להסביר אותן ללקוח, ולבנות פרויקט שיש לו שפה ברורה.
בשיעור “קונספט חומרים” אני מפרקת חמישה כלים מרכזיים לבניית קונספט, ומתוכו, קונספט חומרים:
1. מורפולוגיה I מחקר צורני
זיהוי השפה הצורנית של הפרויקט עוד לפני שבוחרים חומר.
2. אנלוגיה I פירוק רעיוני לחומרים
תרגום השראה, מקום או סיפור לעולם חומרי ברור ולא שטחי.
3. מינון וקומפוזיציה
הבנה איפה, כמה ואיך כל חומר צריך להופיע בחלל.
4. מחקר חומרי
בדיקה מקצועית של התאמה, יישום, תחזוקה, התיישנות ועלויות.
5. פרשנות מעצבת
היכולת לשאול מה החומר רוצה להיות בחלל ולתת לו תפקיד נכון בפרויקט.
בפוסט הזה אני רוצה להתמקד דווקא בכלי הראשון: מורפולוגיה I מחקר צורני.
דוגמה מצוינת לחשיבה מורפולוגית תרבותית, אפשר לראות בחנות הקוסמטיקה של חברת
Aesop בסאו פאולו, שעוצבה על ידי Campana Studio.
הסניף מחבר בין שפת המותג של Aesop לבין הקשר מקומי, חומרי ותרבותי בסאו פאולו בברזיל.
במקום להתחיל מבחירה של “חומר יפה”, התכנון נשען על מוטיב צורני מוביל – סמל השמש המייצג את תרבות המאיה בדרום ומרכז אמריקה, שמקבל פרשנות גרפית, חומרית ואדריכלית.
המוטיב הזה עובר פירוק צורני והופך ליחידת פאטרן שחוזרת על עצמה בכל החלל.
הפאטרן מופיע במשרביות הטרה-קוטה, שיוצרות מחיצות, דפנות, חזיתות למדפים, אלמנטים לדלפקים ומערכת תצוגה שלמה. כלומר, זו לא דוגמה ל”קיר יפה” זו דוגמה למערכת עיצובית.
הצורה חוזרת שוב ושוב, אבל בכל פעם היא מקבלת תפקיד אחר:
פעם היא מסננת אור, פעם היא מגדירה גבול, פעם היא יוצרת עומק, פעם היא הופכת לחזית אחסון או תצוגה ופעם היא יורדת אל הרצפה וממשיכה באריחי הטרה-קוטה.
דוגמה נוספת למחקר מורפולוגי אפשר לראות בחנות המוזיאון הלאומי של קטאר בדוחה, שתוכננה על ידי
Koichi Takada Architects כחלק מחללי הפנים של המוזיאון הלאומי של קטאר, שתוכנן על ידי האדריכל Jean Nouvel.
כאן המהלך המורפולוגי שונה לגמרי מזה של Aesop.
ההשראה מגיעה מ־Dahl Al Misfir, “מערת האור” של קטאר, ומהאופן שבו אור, חומר וצורה טבעית יוצרים חוויה מרחבית עוטפת.
במקום פאטרן גרפי שחוזר על עצמו, יש כאן מחקר של תנועה אורגנית, שכבות, קימור וזרימה.
במקרה הזה, הצורה לא מתנהגת כמו דוגמה שחוזרת על עצמה, אלא כמו טופוגרפיה פנימית: הקירות, התקרה והמדפים מרגישים כאילו נחצבו או נבנו בשכבות לאורך זמן.
החלל כולו מורכב מאלפי לוחות/פרוסות עץ שנחתכו בטכנולוגיית CNC וחוברו יחד. המדפים אינם “רהיט בתוך חנות”, אלא חלק בלתי נפרד מהגיאולוגיה של החלל.
מחקר מורפולוגי טוב לא עוצר בתמונה יפה, הוא שואל מה אפשר לחלץ ממנה.
ברגע שמזהים את העיקרון, אפשר להתחיל לתרגם אותו לקירות, לרצפה, לנגרות, למחיצות, תאורה ומה לא….
שם מתחיל קונספט אמיתי.
בשיעור הדיגיטלי “קונספט חומרים” אני מרחיבה על חמשת הכלים לבניית קונספט וקונספט חומרים, דרך מצגת עשירה בדימויים, דוגמאות וניתוחי פרויקטים.
בין אם אתן בתחילת פרויקט, לפני בחירת חומרים, או מרגישות שהפרויקט “יפה אבל עוד לא מחזיק רעיון”, זה בדיוק השלב שכדאי לעצור בו ולבנות עמוד שדרה ברור.
לרכישת שיעורים דיגיטליים בודדים מתוך קורס החומרים I לחצו כאן.
